ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

יצאתי מן האולם המומה. היה לי קשה לעכל את מה שהתרחש על המסך. לרגע קיללתי את הקולנוע שהוא מביא את הבמאי/תסריטאי לחוסר שפיות זמנית. לראשונה בחיי חשתי שקולנוע הוא לא הדבר הנפלא ביותר עלי אדמות. זאת משום שהסרט מתעלל בשחקניות. אני חוששת למצבן הנפשי (וגם הפיסי). יש משהו לא מוסרי בעשייה של הסרט. מזכיר לי קצת את "קצה וראה" של אלם קלימוב שגם הוא מזעזע וקראתי שהגיבור הופנט בכמה מן הסצנות הקשות, כדי שלא ישתגע. גיתאי לא חס על השחקניות. ובכל זאת? הצילום מדהים. מגורען כמו החיים של הזונות. הצילום הכביכול חובבני מדגיש את הלכלוך ואת מצבן הנואש של הזונות. הוא תורם להשחרה של הסצנות הקשות, כי הוא מציג אותן במלוא כיעורן (צילום נקי היה מעביר אותן באופן סלחני יותר לדעתי). המשחק מטורף. הבעיה שלי היא שוב (כמו ב"אור") היעדר תסריט. סיפור ללא סיפור. סרט תעודה משוחק (זה דווקא מאוד מיוחד). כמו כן יש שם כמה דמויות מרתקות אך לא מפותחות. יש דמויות שהיה ראוי לספר את סיפורן והן מפוספסות בגדול אתה יוצא עם תחושת החמצה מסויימת, גיתאי יודע לעשות קולנוע (גם אם אגדיר אותו כאכזרי). המסרים שהוא מעביר בסרט עמוקים ומצמררים (ההקבלה בין הטראומה של הזונות לשואה, למשל). הוא לא מאכיל אותנו (כפי שהרגשתי ב"אור", בו המסרים היו פשטניים לטעמי). האמת האיומה מכל בסרט היא שהזונות נמצאות שם מתוך בחירה. הן בחרו להגיע לארץ כדי לעסוק בזנות וגיתאי מעניש אותן על כך. הוא גורם גם לדמויות וגם לשחקניות לשלם ביוקר על ההחלטה לעבוד. גיתאי מוריד את השחקניות שלו לזנות, כמו בסרט. חייבים ללכת בסרט. למה? כי לא להאמין שסרטים כאלה נעשים. אני לא אחרים את גיתאי, אבל אני גם לא אלחץ לו יד.